יהודי ורשה 1943-1939 - גטו, מחתרת, מרד

תקציר:
מרד גטו ורשה הוא אירוע שאין לו מקבילה במלחמת העולם השנייה. הוא אינו מובן בימינו, כי אינו דומה להתנגדות הפרטיזנית, לא לפעילותן של תנועות המחתרות בארצות אירופה הכבושות, ואף לא להתקוממות המחתרת הפולנית בוורשה באוגוסט 1944. המרד התארגן ופרץ בגטו המבודד, בעיצומו של רצח יהודים המוני, בקרב אנשים שהחליטו להילחם בכל אמצעי שיעמוד לרשותם, כי חשו שמחובתם להתנגד לרצח בני עמם. ואולם, המרד לא פרץ באורח פתאומי. בספר יהודי ורשה 1943-1939: גטו – מחתרת – מרד חוקר ההיסטוריון ישראל גוטמן, שנמנה עם מורדי הגטו, את קורות יהודי ורשה ומאבקם מאז פרוץ מלחמת העולם השנייה ועד לפרק האחרון והטרגי בדרכה של הקהילה – המרד היהודי, הריסת הגטו והשמדת אחרוני הקהילה. ורשה הייתה מרכז החיים היהודיים במזרח אירופה. הציבור היהודי שישב בה היה הגדול והמגוּון ביותר באירופה, ורבה הייתה השפעתו בכל תחום מתחומי החיים היהודיים. רב היה משקלו גם במרקם חיי העיר. המחבר מציג ובוחן את התגובות השונות של הציבור היהודי בוורשה נוכח שיטת הרדיפות של שלטון הכיבוש הנציונל-סוציאליסטי ואת המאמצים להתמודד עם הבעיות והמועקות של הזמן. בד בבד הוא מנתח את השאלות המורכבות שמציבה התקופה בפני החוקרים בני זמננו. במחקר רחב היריעה נפרשׂים חיי היום-יום בעיר הכבושה, המעבר לגטו ומאבק הקיום בו, פעילות היודנרט והמוסדות היהודיים, התארגנות המחתרת בגטו וצמיחתה למחתרת לוחמת, ומשולב בו דיון מעמיק במדיניות הגרמנית וביחסה של החברה הפולנית כלפי היהודים. דגש מיוחד מושם בניתוח הארגונים הפוליטיים ובעיקר תנועות הנוער, שהיו הגוף היוזם והפעיל בהכנות למרד ובלחימה. המחקר מתבסס על תיעוד נרחב ועשיר. שימוש רב נעשה בארכיון המחתרתי שהקים בגטו ההיסטוריון עמנואל רינגֶלבּלוּם במטרה להשאיר עדות לדורות הבאים על המתחרחש. לצד המסמכים ההיסטוריים מובאים בספר קטעי יומנים, עדויות וזיכרונות אישיים, ובהם נשמע קולו הייחודי של האדם הלכוד באימי התקופה.

עותקים