בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

מאת רוביק רוזנטל וצוות רב- מילים

נגה פורת / בחזרה לעבר

אפריל 30, 2015 מאת ravmilimteam

לפני יותר משנה כתבתי כאן על המונח 'שנה מעוברת', והמגיבה בת עמי פישר שאלה אותי מה הקשר של מונח זה ל'זמן עָבָר'. עניתי שאין קשר כזה, אבל המילה עָבָר קשורה למשמעות אחרת של חלק מהמילים בשורש עב"ר: תנועה ממקום למקום. כתבתי שאוכל להרחיב על כך במאמר נוסף, ועתה הגיע הזמן לכך.

המשמעות הבסיסית של הפועל עָבַר היא: נע ממקום למקום. לפועל זה יש גם משמעות קרובה, והיא: עבר מן הצד האחד (של כביש, תעלה, גבול וכד') אל הצד השני, כמו בדבריו של יעקב: "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (בראשית ל"ב, פס' י"א). שמו של נהר הירדן מופיע במקרא פעמים רבות לצד הפועל 'עבר' ולצד מילים אחרות מאותו שורש, כגון שם העצם עֵבֶר ('צד, כיוון'). השטח שממזרח לנהר הירדן מכונה "עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה" (למשל: דברים ד, פס' מ"ט). משם עצם זה נגזרו מילות היחס מֵעֵבֶר ולְעֵבֶר.

מאותו שורש נגזרו שמות עצם נוספים, כמו מַעֲבָר (מקום שעוברים בו). מקורה המקראי של מילה זו אף הוא קשור בנהר הירדן: "מַעֲבַר יַבֹּק" (בראשית ל"ב, פס' כ"ג). בימינו לא זו בלבד שעוברים מגדה אחת של הנהר לאחרת, אלא גם עוברים את הכביש במעבר החציה. המילהמַעְבָּרָה מופיעה לראשונה במקרא בצורת רבים במשמעות קרובה לזו של 'מַעֲבר', למשל: "וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַלהַמַּעְבְּרוֹת" (המקומות שבהם עוברים את הנהר, יהושע ב, פס' ז).

מהשורש עב"ר נגזר הפועל העביר בבניין הפעיל, וגם לו יש משמעויות בסיסיות של הובלת חפץ או אדם ממקום למקום או מצד אחד לצד השני. מַעְבֹּרֶת היא הספינה המעבירה אנשים ומשאות מחוף לחוף.

גם הזמן מתואר כאובייקט שחולף ועובר, למשל בפסוק: "כִּי-הִנֵּה הַסְּתָועָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" (שיר השירים ב, פס' י"א). גם בשיר העממי הידוע (המתורגם כנראה מגרמנית) נאמר: "הימים חולפים, שנהעוברת". הפועל 'עבר' משמש במובן זה גם בצירופים כגון 'בשבועשעבר', 'בשנה שעברה' וגם במילה לְשֶׁעָבַר. המילה כַּעֲבֹר נגזרה מנטיית המקור של הפועל 'עבר' בצירוף כ' היחס. גם לפועל 'חלף' יש משמעות בסיסית של תנועה ממקום למקום, ומשתמשים בו גם כדי לתאר את הזמן. שם העצם עָבָר מציין את הזמן שעבר וחלף (וגם את אחד מזמני הפועל בדקדוק). בדומה לכך באנגלית שם העצם  past (עָבָר)  נגזר מאותו מקור של הפועל to pass (לעבור).

לפועל 'עבר' יש משמעויות רבות נוספות, וביניהן עָבַר עֲבֵרָה. מקורה של משמעות זו בלשון המקרא; פעמים רבות השופטים והנביאים מוכיחים את בני העם על כך שהם "עברו את ברית ה'" (למשל: יהושע ז, ט"ז; מלכים ב י"ח, פס' י"ב), כלומר לא צייתו לחוקיו. יש כמה הסברים המקשרים משמעות זו עם המשמעות הבסיסית של תנועה ממקום למקום. לפי הסבר אחד, מי שעובר על ברית או מצווה נחשב כמי שחולף על פניה, עובר על ידה מבלי לשים לב אליה. הסבר אחר מקשר את המשמעות הזאת למשמעות אחרת של אותו פועל: חרג מעבר לגודל מסוים, כמות מסוימת או גבול שנקבע, חרג ממוסכמות וכדומה,למשל: "אל תעבור את המהירות המותרת".

במעבר חד, אסיים בתקווה שקריאת דברים אלה עזרה לכם להעבירבנעימים את זמנכם הפנוי.

נגה פורת/בחזרה לעבר