מאת: נגה פורת

השנה הנוכחית היא שנת שמיטה. יש המכירים נושא זה רק מההיבט החקלאי, הנוגע להיתרי המכירה ולכשרות של גידולים חקלאיים. אחרים מתמקדים בהיבט הכלכלי ובשאלה כיצד ניתן ליישם בימינו את רעיון ביטול החובות. לאחרונה יש התעניינות רבה בהיבט הרוחני של שנת השמיטה והתעמקות ברעיונות כמו ויתור על הרכוש ומנוחה ממרוץ העשייה. כאן נתמקד בהיבט הלשוני של המילה 'שמיטה' והשורש שמ"ט.

המובן הפיזי הראשוני של הפועל שָמַט הוא: הפיל, גרם למשהו לצנוח ארצה; ריפה את אחיזתו במשהו. כלומר, הפעלים 'אחז' ו'החזיק' מציינים את המשמעות ההפוכה. אחת המשמעויות המופשטות של הפועל 'החזיק' היא: היה בבעלותו, בידיו או ברשותו. בעלות על רכוש נתפסת באופן מטפורי כהחזקה שלו ביד, כאחיזה בו. ומכאן – הרפיית האחיזה מחפץ שנמצא ביד, כלומר שמיטת חפץ מידינו, מסמלת את הוויתור הזמני על הרכוש (חלקת האדמה והחובות), ויתור הנדרש במצוות השמיטה. היד האוחזת או המרפה מופיעה במפורש גם במצוות שמיטת החובות בתורה: "וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת-אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ" (דברים ט"ו, ג'). מצוות הפסקת עיבוד הקרקע מפורטת בין היתר בספר ויקרא, פרק כ"ה, הפותח במילים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר" (פס' א'). בעקבות פתיחה זו שאלו חז"ל "מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני?" (מדרש סִפרא).

לפועל 'שמט' יש משמעות מופשטת נוספת: איבד, הניח למשהו לחמוק ממנו, למשל: "במחצית השנייה נטלה קבוצתנו את ההובלה ולא שמטה אותה עד לסיום". אובדן האחיזה בדבר מסמל אובדן שליטה ואי-יציבות, וזה המקור לביטויים כמו השמיט/שמט הקרקע מתחת לרגליו (של מישהו), נשמט ההגה מידו (איבד את יכולת ההנהגה).

אפשר להשמיט מטקסט כלשהו מילה, משפט או כמה שורות. המונח הֶשְׁמֵט מתאר בבלשנות את העתקת המשמעות של צירוף אל אחד ממרכיביו. למשל, בלשון ההלכה משתמשים במילה שביעית במקום בצירוף 'השנה השביעית' כאשר עוסקים בשנת השמיטה ובדיניה.

הפועל השתמט מופיע בלשון המקורות במובן 'נפל, נשמט'. בלשון ימינו הוא משמש במובן התחמק מלמלא תפקיד או חובה, כלומר: נשמט מאחיזת החוק או מחובתו לממונים עליו.

אסיים בתקווה שלא נשמט כאן דבר מזיכרוני.

412